שאלה:
שתיתי בקבוק מים ואכלתי מעט פירות בזמן שהייתי בעבודה. מיד לאחר מכן הייתי צריך לצאת לפגישה במקום אחר, ונזכרתי שעדיין לא בירכתי ״בורא נפשות״. האם אני חייב לחזור למקום שבו אכלתי ושתיתי כדי לברך, או שאפשר לברך ״בורא נפשות״ גם במקום שבו אני נמצא עכשיו?
תשובה:
ברכת ״בורא נפשות״ אינה חייבת להיאמר דווקא במקום שבו אכל או שתה, כפי הדין בברכת המזון. לכן, מי שאכל או שתה במקום אחד, רשאי לברך ״בורא נפשות״ גם לאחר שעבר למקום אחר, ואינו צריך לחזור למקום האכילה כדי לברך.
מקור: ילקוט יוסף, סימן קע״ח סעיף ו׳
תשובות באותו נושא
לכל השאלות- #65
בשבת התחלתי לאכול סעודה אצל חברים, ובאמצע הסעודה רציתי לעבור לבית אחר שבו המשפחה שלי המשיכה לאכול. חשבתי שמכיוון שנשארו אנשים יושבים ליד השולחן, אולי מותר לי לצאת ולהמשיך את הסעודה במקום השני בלי לברך ברכת המזון. האם מותר לעקור ממקום הסעודה לפני ברכת המזון כדי להמשיך לאכול במקום אחר, או שצריך להישאר עד שמסיימים את הסעודה ומברכים?
- #66
במהלך סעודת שבת קם אני לפעמים מהשולחן כדי להביא תבשיל נוסף מהמטבח, ובחג הסוכות אני נכנס מהסוכה לבית כדי לקחת מאכל או כלי ששכחתי. האם עצם המעבר הזה נחשב שעקרתי ממקום הסעודה, כך שאצטרך לברך ברכת המזון לפני שאני קם? ומה הדין אם אני צריך לצאת ממקום הסעודה לזמן מה ורוצה לברך ברכת המזון לפני היציאה, אף שאני מתכוון לחזור אחר כך ולהמשיך לאכול?
- #67
באמצע סעודה בבית קיבלתי הודעה שמתקיימת הלוויה שעומדת להתחיל, ובפעם אחרת הייתי באמצע האכילה ונשאר זמן קצר בלבד לתפילה במניין. ידעתי שבדרך כלל לא יוצאים ממקום הסעודה לפני ברכת המזון, אבל חששתי שאם אשאר עד סוף הסעודה אפסיד את המצווה. האם במצב כזה מותר לצאת באמצע הסעודה, ללכת לקיים את המצווה, ולברך ברכת המזון רק כשאחזור, גם אם לא נשאר אף אחד ליד השולחן?
- #68
באמצע סעודה יצאתי לרגע לפתח ולחדר המדרגות כדי לפגוש שליח. בבית נשארו בני המשפחה, וביניהם גם סבא המבוגר שלא ממש השתתף באכילה. כשחזרתי הסתפקתי אם היציאה הזו נחשבת להפסק שמחייב אותי לברך שוב על הלחם, והאם יש משמעות לכך שנשאר אדם מבוגר בבית, אף שלא אכל כזית.