תורה וחיים
ביתשאלות ותשובותשאלה מס׳ 54
איתן מחיפה, המשרת בצה”ל, שואל

שאלה:

אני משרת בבסיס צבאי, ולעיתים בליל שבת אני יוצא לשמירה מיד לאחר כניסת השבת וחוזר רק לפנות בוקר. במצב כזה אינני נמצא בחדר במשך כל הלילה, ואינני נהנה כלל מאור הנרות שהייתי מדליק לפני היציאה. האם אני צריך להדליק נרות שבת בכל זאת? ומה הדין אם יש סיכוי שאחזור מוקדם יותר ואספיק ליהנות מן האור?

תשובה:

עיקר מטרת הדלקת נרות שבת היא שיהיה אור במקום שבו האדם שוהה וייהנה ממנו לכבוד שבת, לעונג שבת ולשלום בית. לכן, חייל היוצא לשמירה בליל שבת ויודע בוודאות שיחזור רק לפנות בוקר, באופן שלא ייהנה כלל מאור הנרות, אינו צריך להדליק נרות, שכן הוא אנוס, ועל כגון זה נאמר: “אנוס רחמנא פטריה”. אולם אם הוא עתיד לחזור במהלך הלילה באופן שיוכל ליהנות מן האור, ישאיר בנרות כמות מספקת של שמן או נרות שידלקו עד שעת חזרתו. ואם הוא מסופק האם יחזור בזמן שיוכל ליהנות מן האור, ראוי שישתדל להשאיר נרות או תאורה שימשיכו לדלוק עד חזרתו. במקרה כזה יכול להדליק ללא ברכה, או לקיים את המצווה באמצעות הדלקת אור החשמל ולברך עליו, בהתאם לנסיבות ולסידורי הבטיחות במקום. נמצא שהשאלה המרכזית היא האם תהיה לו הנאה ממשית מן האור במהלך השבת; כאשר אין אפשרות ליהנות ממנו כלל – פטור הוא מן ההדלקה מחמת אונס.

מקור: ילקוט יוסף, סימן רס”ג סעיף ל”ח.

תשובות באותו נושא

לכל השאלות