שאלה:
אני נוהג להתענות בתעניות שנהגו ישראל לקבל על עצמם, כגון תעניות שני־חמישי־שני או תעניות עשרת ימי תשובה. השבוע הוזמנתי לברית מילה של קרוב משפחה, ונאמר לי שיש מצווה להשתתף בסעודת הברית. האם אני חייב להמשיך את התענית כרגיל, או שמותר לי לאכול בסעודת המצווה? ואם אני אוכל, האם אני צריך לעשות התרת נדרים על כך שלא השלמתי את התענית?
תשובה:
מי שנהג להתענות בתעניות כגון שני־חמישי־שני, או בתעניות שנהגו בהן בעשרת ימי תשובה, ובאותו יום נזדמנה לו סעודת מצווה שיש עניין להשתתף בה, כגון ברית מילה, רשאי לאכול בסעודת המצווה ואינו צריך לעשות התרת נדרים על כך. כמו כן, כאשר חלים ימים שבהם המנהג הוא שלא להתענות, כגון בתקופות מסוימות לאחר פסח או לאחר סוכות, אין צורך בהתרת נדרים על אי־קיום התענית בימים אלו, משום שמלכתחילה כך נקבע המנהג. מכאן אנו למדים שלא בכל מקרה שאדם אינו מקיים הנהגה שנהג בה יש צורך בהתרת נדרים. כאשר קיימת סיבה הלכתית מוצדקת, או שכך הוא סדר המנהג מעיקרו, אין צורך בהתרה.
מקור: ילקוט יוסף, סימן רס”ג סעיף ז’ (בעניין הצורך בהתרת נדרים כאשר יש מניעה הלכתית או זמנית לקיום הנהגה שנהג בה האדם).
תשובות באותו נושא
לכל השאלות- #1
אני מקפידה להדליק נרות שבת בכל שבוע, אבל לאחרונה בתי הקטנה שאלה אותי למה בכלל מדליקים נרות לפני שבת. הרי היום יש תאורה בכל הבית, ולא נשארים בחושך כמו פעם. מה המטרה של מצוות הדלקת נרות שבת? האם זה רק כדי שיהיה אור בבית, או שיש למצווה הזו משמעות נוספת?
- #3
לפני הדלקת נרות שבת ראיתי כמה נשים שנותנות מטבע לצדקה, ורק אחר כך מדליקות את הנרות ומברכות. האם יש מקור למנהג הזה? והאם נכון שיש סגולה מיוחדת בנתינת צדקה לפני הדלקת הנרות?
- #4
אני ובעלי נשואים כבר כמה שנים, ואנו מתפללים ומקווים לזכות לילדים. שמעתי מחברה שיש פרקי תפילה והפטרות מסוימות שמובאות בספרי הקודש כסגולה לזרע של קיימא. האם יש מקור לכך, ואם כן איזו הפטרה נהגו לומר כסגולה לזכות לילדים?
- #5
אני ובעלי ממתינים כבר שנים רבות לזכות בילדים, ובמהלך הזמן שמענו על סגולות שונות המובאות בספרי הקודש עבור זוגות הזקוקים לישועה זו. רציתי לדעת האם יש סגולות שמובאות על ידי גדולי ישראל בעניין זרע של קיימא, ומה המקור להן?
